:: wikimiki.org ::
| כלי טיס |
כלי טיס
כלי טיס הוא כל כלי תחבורה המסוגל לטוס באטמוספרה. נהוג לחלק את כלי הטיס לשתי קבוצות - כלי טיס קלים מן האוויר - כדור פורח, ספינת אוויר וכדומה, וכלי טיס כבדים מן האוויר - מטוסים בעלי כנף קבועה, מסוקים, דאונים וכדומה.
בזכות העובדה שכלי טיס אינם מושפעים מהתוואי הקרקעי מעליו הם חולפים והעובדה שהם מסוגלים לחצות יבשות וימים במהירות גבוהה במיוחד הם הפכו לכלי תחבורה נפוצים בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית ההכרחית לקיומם. כיום מטוסים מהווים עורק תחבורה ראשי בין יבשות, מדינות וערים. כמו כן כלי טיס משמשים לחיזוי מזג אוויר, צילום מהאוויר, ספורט, פנאי ועוד. בהיבט הצבאי כלי טיס משמשים למשימות תקיפה, סיור, צילום, שינוע כוחות וציוד, לוחמה אלקטרונית, הצנחה ועוד.
היסטוריה
מאז ומתמיד בני האדם שאפו להידמות לציפורים ולעוף באופן חופשי בשמיים, אך יצירת כלי טיס שמיש התאפשרה רק בעת החדשה. הראשון שידוע שהציע תכנון מעשי לכלי טיס היה לאונרדו דה וינצ'י שתכנן במאה ה-15 את הדאון הראשון וכן כלי טיס דמוי מסוק. כמו רבות מהמצאותיו האחרות לאונרדו מעולם לא יישם את התוכניות והן יושמו רק במאה ה-20 לאחר שכבר נבנו כלי טיס רבים אחרים. הדאון שתוכנן אכן טס, אך המסוק לא היה מסוגל להמריא.
פיתוח כלי טיס
עד האחים רייט
הטיסה המאוישת המתועדת הראשונה נערכה בפאריס בשנת 1783, כלי הטיס היה בלון אוויר חם שהוזן באמצעות שריפת עצים, הבלון לא היה ניתן לשליטה ונסחף עם הרוח למרחק של כשמונה ק"מ. כלי הטיס הראשון שהיה ניתן לשליטה ותמרון עלה לאוויר בשנת 1852 וטס למרחק של 25 ק"מ. בהמשך המאה ה-19 נעשו ניסיונות נוספים בכלי טיס הקלים מן האוויר כדוגמת כדורים פורחים, וספינות אוויר שמולאו בגזים קלים דוגמת הליום ומימן.
עד לפיתוח כלי טיס יעיל היו חלוצי טיסה שחלקם שילמו על ניסיון הטיס בחייהם. להלן מספר דוגמאות:
#סר הירם מקסים, ממציא מכונת היריה, ערך ניסיונות בכוח הקיטור. מטוסו הענקי (באורך 130 רגל) נע על שתי מסילות בכוח שני מנועי קיטור בני 150 כוח סוס כל אחד, המטוס התרומם מעט לאוויר אך לאחר שניות ספורות נפל ונהרס. בנס ניצל הממציא ללא פגע.
#החלוץ הראשון שערך ניסויים במנועי דלק שהומצאו רק שנים ספורות קודם לאחים רייט, היה פרופסור סמואל לנגלי. בזמן ההמראה הסתבך משהוא במכונה והטייס (פרופסור אחר) טבע. לאחר ניסיון זה הפסיק משרד המלחמה של ארה"ב לממן את ניסיונות האנשים המעופפים אשר ממן אותם קודם.
#קלמנט אדר שגילה עניין בתעופה כבר בגיל צעיר, חשב (בגיל 14) :"אם החרקים יודעים לעוף למה שלא יוכלו ללמד את בני האדם ?" הוא לכד חיפושית וגזר את כנפיה והרכיב לה כנפיים מלאכותיות אבל לא הצליח לגרום לה לעוף.
#אחד הממציאים היותר חשובים היה אוטו לילנטל הגרמני. לילנטל ניסה לעבוד על פי עיקרון מעוף הציפורים אך לא על משק כנפיים. הוא בנה כנפיים קבועות (שלא זזות) לשם דאייה באוויר כמו השחף והחסידה. בשנת 1896 מת לילנטל מפצעיו אחרי התרסקות בדאייה.
האחים רייט
הטיסה הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר התקיימה ב־17 בדצמבר 1903 על ידי האחים רייט. האחים ביצעו ארבע טיסות באותו היום, הראשונה למרחק של 37 מטר ב־12 שניות, והרביעית (והמוצלחת מכולן) למרחק של 260 מטר ב־59 שניות.
אחרי האחים רייט
המסוק הראשון שתועד כשהוא מצליח לנתק מגע עם הקרקע הוטס בצרפת ב1907, עם זאת המסוק הפרקטי הראשון נבנה בגרמניה רק ב1936.
הקריירה הצבאית של כלי הטיס החלה במלחמת העולם הראשונה, בה לקחו חלק מטוסים שהותקנו בהם מכונות ירייה ששימשו לסיוע לכוחות קרקע ולקרבות אוויר. במהלך מלחמת העולם השנייה המטוסים כבר שימשו כמערך משמעותי, ובנוסף לתפקידים שמילאו במלחמת העולם הראשונה החלו להטיל פצצות ומילאו תפקיד של "ארטילריה מעופפת".
מטוס הסילון הראשון היה הHeinkel He 178 הגרמני שביצע את טיסתו הראשונה כבר ב1939. מטוס הקרב הסילוני הראשון היה המסרשמיט Me-262 הגרמני שנכנס לפעולה מבצעית רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.
כלי טיס חמקניים (שאינם מופיעים על צג המכ"ם) פותחו בארה"ב במהלך המלחמה הקרה ונחשפו רק לקראת סוף המאה ה-20.
קטגוריה:תחבורה
קטגוריה:טכנולוגיה
-
ja:%E8%88%AA%E7%A9%BA%E6%A9%9F
zh-min-nan:Hui-ki
simple:Aircraft
כלי תחבורהכלי תחבורה הם מכונות ומכשירים המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או סחורה. כלי רכב יכולים לפעול בים, ביבשה, באוויר ובחלל, כמו כן, הם יכולים להיות מונעים ע"י מנוע או ע"י בעל חיים.
כלי רכב יבשתיים
- אוטובוס
- אופנוע
- אופניים
- חד אופן
- חשמלית
- כרכרה
- מזחלת
- מכונית
- מרכבה
- משאית
- סמי טריילר
- ציוד מכני הנדסי
- קטנוע
- רכבת
- רכבות מהירות
- רכבת פרברית
- רכבת תחתית
- תלת אופן
כלי רכב ימיים
- ספינה
- אופנוע ים
- סירה
- צוללת
- רחפת
- רובוט תת ימי
- צוללת גלים מאוישת
- דאון
- חללית
- כדור פורח
- לווין
- מטוס
- מסוק
- מעבורת חלל
- ספינת אוויר (צפלין)
-
קטגוריה:תחבורה
simple:Vehicle
טיסהטיסה (או תעופה) היא תנועה באוויר בין אם באמצעות כוחות אווירודינמיים (עילוי) כמו במטוסים, דאונים וציפורים או באמצעות כוחות אווירוסטטים (ציפה) כמו בלון מלא בהליום. או לחילופין טיסה לחלל באמצעות חללית.
ישנן מספר קבוצות של בעלי חיים המסוגלים לעוף, הקבוצות העיקריות הם של חרקים, ציפורים, עטלפים. כמו כן היו גם דינוזאורים שהיו מסוגלים לעוף. בעלי החיים מסוג זה עפים באמצעות זוג כנפיים.
האדם בנה במהלך העת החדשה מספר גדול של מכונות מעופפות, כגון:
- מטוס
- מסוק
- דאון
- כדור פורח
- צפלין
לקריאה נוספת
- האחים רייט
- חלוצי תעופה וחלל
קטגוריה:תחבורה
-
אטמוספרה
אטמוספירה היא שם כולל לכינוי שכבת גזים המקיפה גוף בעל מסה משמעותית. הגזים נמשכים אל הגוף בגלל כוח המשיכה שלו.
גזים אטמוספריים נאבדים אל החלל כאשר מהירותן של מולקלות בודדות עוברת את מהירות הבריחה של הגוף. מפני שמולקלות גז בכל טמפרטורה שהיא זזות במהירויות שונות, כמעט תמיד תהיה "דליפה" כלשהי אל החלל. מולקלות קלות יותר נעות מהר יותר ביחס למולקלות כבדות בעלות אותה אנרגיה קינטית תרמית, ולכן גזים בעלי משקל מולקולרי נמוך נאבדים אל החלל יותר בתכיפות מאשר אלה בעלי משקל מולקולי גבוה.
האטמוספירה של כדור הארץ
משקלה בגובה פני האדמה יוצר את לחץ האוויר שתחתיו התפתחו כל יצורי היבשה. בגלל משיכת כדור הארץ, האטמוספרה סמיכה ביותר ליד הקרקע.
ככל שעולים לגובה רב יותר, היא דלילה יותר. בגובה של כמה מאות קילומטרים היא נמוגה אל החלל הריק.
האטמוספרה היא תערובת של גזים. חנקן וחמצן מהווים 99 אחוזים מהאטמוספרה. כמות החנקן גדולה פי 4 בערך מכמות החמצן. האחוז הנותר מכיל פחמן דו חמצני וגזים אצילים (שאינם פעילים מבחינה כימית), כגון ארגון, הליום וניאון. היחסים בין גזים השונים קבועים בדרך כלל.
ראו גם
אטמוספרה:
- מטאורולוגיה - מונחים
- אטמוספירת כדור הארץ
- ענק גז
- אוזון
- מדעי האטמוספירה
קטגוריה:מטאורולוגיה
כדור פורח
כדור פורח הוא אמצעי תחבורה המבוסס על שימוש בבלון גדול המלא אוויר חם או גז המחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען.
הכדור מתרומם ע'י התגברות על כוח המשיכה תוך שימוש בחומרים הקלים מהאוויר (גז או אוויר חם). טכנולוגיה זו היא הטכנולוגיה הישנה ביותר עבור טיסות מאוישות, הטיסה המאוישת הראשונה התבצעה ב-21 בנובמבר 1783 בפריס בכדור שנבנה על ידי האחים מונגולפייה.
בעבר השתמשו בכלי תחבורה זה כדי לנוע ממקום למקום וכדי לחקור מקומות חדשים, כיום משמש הכלי בעיקר כסוג של ספורט בו מתחרים אנשים בבניה וטיסה בסוגים שונים של כדורים.
קישורים חיצוניים
- [http://www.aibf.org/ פסטיבל הבלונים הפורחים באלבוקרקי ניו מקסיקו]
ראו גם
- ספינת אוויר
קטגוריה:תחבורה
קטגוריה: המצאות
ja:熱気球
מטוס
מָטוֹס הוא כלי טיס ממונע הכבד מהאוויר ובנוי על פי עקרונות אווירודינימיים. המטוס מאפשר תנועה מהירה מנקודה לנקודה בלא תלות בתוואי הקרקעי שבינהן, ועל כן הוא כלי תחבורה שימושי בהעברת ציוד ונוסעים ממקום למקום במהירות. כמו כן תכונות אלו הופכות אותו לנכס אסטרטגי עבור כל צבא מודרני. חשוב לציין שגם מטוסים בעלת כנף מסתובבת (מסוקים) נחשבים מטוסים לכל דבר.
המטוס השמיש הראשון נבנה על ידי האחים רייט ב23 במרץ 1903 והוטס בהצלחה לראשונה ב17 בדצמבר של אותה שנה. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיות והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה ועם זאת הצורה הכללית של המטוס כמעט ולא השתנתה.
שימושים
מטוסים משמשים את האוכלוסיה האזרחית בנסיעה ממקום למקום בעולם ובהעברת מטענים שונים ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לעזרה בכיבוי אש (בעיקר ביערות), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים) ולבילויים בשעות הפנאי.
במסגרת הצבאית משמשים המטוסים ללוחמה אלקטרונית, צילום שטחי אויב, העברת מטענים וכוחות, הצנחת מטענים וכוחות, תקיפה ויירוט מטוסי אוייב.
מבנה המטוס
באופן כללי ניתן לחלק את המטוס למספר מערכות -
- גוף המטוס - המכיל את אנשי הצוות, המטען, הדלק, הנוסעים והמערכת האוויונית של המטוס.
- כנפיים - המספקות את עיקר העילוי. כיום הכנפיים מכילות בדרך כלל מיכלי דלק. לעיתים המנועים נישאים עליהם ובמטוסי קרב נישא עליהן גם רוב החימוש.
- מערכת היגוי - כוללת לרוב הגה גובה (שולט על התנועה במישור העילרוד), הגה כיוון (סבסוב) ומאזנות (גלגול).
- מנוע - המספק את הכח להנעת המטוס ולעיתים גם ליצירת עילוי. במטוסים קלים נפוץ השימוש במנועי בוכנה, מטוסים כבדים יותר או מטוסים צבאיים משתמשים לרוב במנועי סילון.
- כני נסע - אלו הן המערכות הנושאות את המטוס בעודו על הקרקע, מכילות את הגלגלים ומשמשות לבלימת זעזועים בנחיתה.
עקרונות הטיסה
מנועי סילון
על המטוס פועלים ארבעה כוחות:
- גרר - חיכוך המטוס עם האוויר, מנוגד לכיוון תנועת המטוס.
- דחף - המיוצר על ידי מנוע המטוס ודוחף אותו קדימה.
- כח המשיכה - משקל המטוס הנמשך לכיוון מרכז כדור הארץ.
- עילוי - הנוצר על ידי המבנה האווירודינמי של המטוס וכנפיו.
ארבעת כוחות אלו פועלים בצמדים, כאשר כוח העילוי מנוגד למשקל ואילו הדחף מנוגד לגרר. כאשר המטוס טס במצב יציב תוך שמירת גובה ומהירות קבועים, קיים איזון בין ארבעת הכוחות הללו.
ראו גם
- אווירודינמיקה
- מטוס קרב
- נושאת מטוסים
- רשימת מטוסים
- שדה תעופה
- תעופה
- מסוק
- מטוס סילון
- מטוסים
- אלוף הפלות (Ace)
- ILS
-
קטגוריה: המצאות
דאון
דאון הוא כלי טיס כבד מן האוויר ללא שום אמצעים להנעה. ההמראה נעשית על ידי גרירה עם מטוס רגיל, או גלישה לאוויר במישור משופע.
הדאונים המשוכללים של ימנו דומים למטוסים קלים, ומצטיינים במוטת כנפיים גדולה יחסית לגודל הגוף. הם מסוגלים לדאות שעות רבות וגם להתרומם לגובה רב יותר מהגובה שבו התחילה הדאיה. הדבר נעשה על ידי זיהוי ודאייה על זרמי אוויר חם העולים כלפי מעלה.
זרמי אוויר חם
כיום משמשים הדאונים ככלי טיס ספורטיביים בלבד. במלחמת העולם השנייה הם שימשו להנחתת כוחות מוטסים בעומק שטח האוייב. השימוש הצבאי בדאונים כיום איננו שכיח בשל התאונות הרבות שבהן הם היו מעורבים.
ראו גם
- דאייה
קטגוריה:תחבורה
ja:グライダー
ים
ים הוא גוף גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. המונח משמש גם לאגמים גדולים ומלוחים, כמו הים הכספי או ים המלח. לעיתים מבלבלים בין ים לבין אוקיינוס, או משתמשים בביטוי ים לתיאור האוקיינוס - למשל, באוקיינוס נמצאים מי ים וחיות ים.
ים המלח]]
ראו גם
- רשימה של ימים
- חוף ים
- ספינה
- מצר
- מפרץ
- מלח ים
- גלי ים
- מכונת רחצה
-
ja:海
ko:바다
ms:Laut
simple:Sea
zh-min-nan:Hái
תחבורה תחבורה היא התנועה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר. המילה תחבורה באה מהשורש ח-ב-ר, שמשמעותו לקשר בין שני דברים.
לתחום יש כמה אספקטים שונים, או כמה תחומים שבהם הוא עוסק. באופן כללי, ניתן לחלק את התחבורה לשלושה נושאים:
- תשתית
- כלי תחבורה (כלי רכב)
- הכוונה
המונח תשתית תחבורתית מתייחס לכבישים, פסי רכבת, תעלות ונתיבי אוויר, כמו גם לתחנות וטרמינלים כמו שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת ותחנות אוטובוס.
כלי הרכב משתמשים בתשתית על מנת להגיע למחוז חפצם, כאשר כלי רכב בקרקע נוסעים על פסי רכבת או כבישים, וכלי רכב בים ובאוויר נוסעים על נתיבי אוויר ומים, וחונים בנמלים.
המונח הכוונה בהקשר של תחבורה מתייחס לרמזורים, שלטים, תמרורים, סמנורים (ברכבות) ועוד.
באופן כללי, תכנון ועיצוב התשתית הוא חלק מהנדסה אזרחית ותכנון עירוני. תכנון ועיצוב כלי הרכב הוא תחום בהנדסה מכנית, או בתתי תחומים כמו הנדסת חלל-אוויר (תחום העוסק בבניית והנדסת כלי רכב הטסים בים או בחלל). ההכוונה היא בדרך כלל תחום פרטי לתחבורה, אולם היא יכולה להכלל בתכנון מערכות.
נושאים משניים ורלוונטיים לתחבורה
נושאים משניים
- תחבורה אווירית
- תחבורה ימית
- תחבורה באמצעות בעלי חיים
- תחבורה באמצעות בני אדם
- תחבורה היברידית
- תחבורה חללית
- תחבורה מסילתית
- תחבורה עתידנית
- תחבורה ציבורית
- יוממות
- תחבורה עירונית
- רכבת
- רכבת מהירה
- רכבת פרברית
- תחבורה בת קיימא
נושאים רלוונטיים אחרים
- הובלה
- טכנולוגיה
- תנועה
- תקשורת
- תקשורת נתונים (תחבורת נתונים)
- גאוגרפיה עירונית
-
ja:交通
ko:교통
simple:Transport
th:การขนส่ง
ספורט
ספורט הוא פעילות גופנית או מומחיות המוצאת אל הפועל למטרות שונות: לתחרות, לבידור עצמי, להשגת מצוינות, לפיתוח מיומנות או שילוב של אלו. לספורט פעילות גופנית, תחרות בשיתוף פעולה, ושיטות ניקוד. השוני במטרה הוא דבר המאפיין את הספורט כאשר הוא משולב ברעיון המומחיות או מיומנות של יחיד (או קבוצה).
היסטוריה
התפתחות הספורט במשך ההיסטוריה יכולה ללמדנו רבות אודות תמורות ושינויים חברתיים ואודות הטבע של הספורט עצמו.
ישנן תגליות מודרניות רבות של ציורי קירות בצרפת, אפריקה ואוסטרליה מתחילת ימי הולדת האנושות המספקות הוכחות להיותם של טקסים רשמיים כבר בתקופה זו. ישנם מקורות המתוארכים למעל לפני 30,000 שנים. למרות שקיימות מעט הוכחות התומכות בהתפתחות הספורט ממקורות אלו, סביר לשער שכבר אז קיימו בני האדם פעילויות הדומות לספורט.
קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נראה כי התעמלות היתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אומנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאומנות הלחימה. בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.
מגוון רחב של ענפי ספורט התבססו בתקופת יוון העתיקה. הנפוצים שבהן היו האבקות, ריצה, אגרוף, קפיצה למרחק, הטלת כידון, זריקת דיסקוס ומרוצי כרכרות. מגוון זה מצביע כי התרבות הצבאית של יוון, כמו גם בשאר התרבויות, השפיעה על התפתחות הספורט ולהיפך. משחקי האולימפיאדה נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.
בניגוד לגישה היוונית שראתה בספורט חלק מחינוכו של האדם ומצאה בו הקניית ערכים חינוכיים ומוסריים הישה הרומית לגבי הספורט הייתה פרקטית ופרגמטית בהרבה. הרומאים ראו בספורט כמכשיר להכשרת חיילים טובים יותר. עדות לכך ניתן למצוא בשמו של הספורט - מחוץ (dis) לשער (porta) העיר, הרומאים לא ראו בפעילות הספורטיבית חלק מתרבות הפנאי של הקהילה ודחפו אותה אל מחוץ לגבולות העיר.
הספורט הפכה להיות במידה הולכת וגוברת למאורגנת ומסודרת מתקופת האולימפיאדה העתיקה ועד המאה הנוכחית. פעילויות שהיו הכרחיות להשגת אוכל ולהישרדות, הפכו להיות פעילויות סדירות המתקיימות לבידור או תחרות, כגון צייד, דייג וגננות. המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני יצרו עלייה בשעות הפנאי ואפשרו עלייה בספורטי צפייה, הפחתה במובחרות בענפי הספורט השונים ונגישות גדולה יותר. מגמות אלו נמשכו ואף גברו בעקבות ביאת תקשורת ההמונים ותקשרות גלובלית. המקצוענות הפכה להיות שכיחה ובכך הוסיפה לעלייה בפופלריות של הספורט. כמו כן, המקצוענות אפשרה לקחת הפסקה מחיי השיגרה או מיום עבודה קדחתני במיוחד או להקל על מתחים בלתי רצויים.
מיון ענפי הספורט השונים
שיטה אחת למיון ענפי הספורט השונים, כדלהלן, מבוססת בעיקר על מטרת הספורט, מאשר על המכניקה. הדוגמאות נועדו להמחשה ופחות להכללה.
מירוצים
- כוח האדם (ריצה, שחיה...)
- מונע בעזרת כוח האדם (רכיבה על אופניים, חתירה...)
- מקור כוח חיצוני (מירוץ מכוניות, הפלגה...)
- בעלי חיים (רכיבה, כלבי צייד, תחרות יונים...)
יריבים
- קרב (ג'ודו, קראטה, אגרוף, סייף, טאיקוונדו...)
- מגרש (טניס, נוצית, כדורעף, סקווש, טניס שולחן...)
- קבוצה (כדורסל, כדורגל, קריקט, כדור בסיס, כדורגל אמריקאי, הוקי קרח, ראגבי...)
הישגים
- מטרה (קשתות, צליפה...)
- תצוגה (התעמלות, עיצוב הגוף, תורת הרכיבה, צלילה...)
- כוח (הרמת משקולות, קפיצה משולשת, הדיפת כדור ברזל...)
ענפי ספורט הנכללים במספר קטגוריות
- ביאטלון
- קרלינג
- כדור צבע
הרוח הספורטיבית
ספורטיביות מוגדרת כ-"התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצויינות, והפסד בכבוד".
מעניין לראות כי המוטיבציה לספורט הוא גורם חמקמק לעיתים קרובות. לדוגמה, למשייטים מתחילים נאמר לעיתים כי מירוצי סירות קטנות הם אמצעי טוב לשיפור היכולת והכשרון של הלומד. לעומת זאת, נראה כי לעיתים קרובות משפרים את הכשרונות על מנת להגדיל את הביצועים וההישגים במירוצים, ולא להיפך. הספורטיביות מבטאת את הרצון לגרום לספורט להיות מהנה כמו שהוא. הדעה המוכרת של העיתונאי גרנטלנד רייס, "לא חשוב אם נצחת או לאו, אלא איך שיחקת את המשחק", היא דוגמה טובה ליחס הספורטיבי. דוגמה נוספת לדעה דומה, היא של מייסד האוליפיאדה המודרנית פייר דה קוברטן: "הדבר החשוב ביותר הוא ... לא נצחון, אלא ההשתתפות".
אולם, לעיתים קרובות הלחץ מהתחרות או האובססיה להישג עצמי או אף ההתקדמות הטכנולוגית יכולה לפעול נגד ההנאה והמשחק ההוגן של המשתתפים.
אנשים האחראיים לפעילויות שעות הפנאי מחפשים לעיתים הכרה וכבוד על ידי הצטרפות למועדונים ואיחודים כגון הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), או על ידי יצירת גוף מסדיר משלהם. בדרך זו, הספורט הופכת להיות לספורט רשמי כגון BMX רכיבה על אופניים, סקי, התאבקות וכו'. רבים מפעילויות אלו הפכו לפופולרים אך לסירוגין.
הספורטיביות, בכל משחק נתון, הוא כיצד כל שחקן מתנהג לפני, בזמן ואחרי תחרות או אירוע. חשוב לשמור על רוח ספורטיבית גם כאשר מפסידים. לדוגמה, במשחק הכדורגל הדבר נחשב לרוח ספורטיבית להוציא את הכדור ולהפסיק את המשחק אם שחקן יריב נפצע במהלכו. ובצורה הדדית, מצפים מהקבוצה היריבה להחזיר את הכדור כאשר המשחק ממשיך.
אלימות בספורט היא למעשה חציית הגבול שבין משחק הוגן לבין אלימות תוקפנית. ספורטאים, מאמנים, אוהדים והורים מתנהגים לעיתים בתוקפנית ובאלימות כלפי בני אדם או רכוש אחר במפגנים מוטעים של נאמנות, שליטה, כעס או חגיגה.
המקצוענות והתקנות בספורט
ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופלרית, ובכך איבד הספורט חלקים מן המסורת שלו היקר בעיני אחדים.
אירוע מצליח בספורט מחייב הסכמה כללית של המשתתפים לגבי החוקים והתקנות ההוגנות. דבר זה הוביל לשליטה של הספורט בידי גופים מתקנים אשר קובעים איזה שיטות של התחרות מקובלים ואיזה נחשבים כאל רמאות.
ספורט ופוליטיקה
רמאות ושור מיוון המינואית]]
הקשר בין ספורט ופוליטיקה היה קיים עוד מימי קדם. ניתן לתלות קשר זה בהסבר שאדם בעל כושר וחוזק הוא בעל כושר השרדות גבוה יותר ועם הזמן יהיה מנהיגה של קבוצה. עוד במסופוטמיה ובמצרים העתיקה נערכו הפעילויות הספורטיביות בחסותם של האצילים והמלכים שהיו בעלי אמצעים וזמן לפתח תרבות פנאי שכזאת. במקרים רבים הנציחו עצמם האליטות החברתיות בתבליטים, ציורים וריקועים המראים את האצילים בפעילויות ספורטיביות נועזות וקשות. רבות מהנצחות אלו היו מפוברקות ונועדו רק להלל ולשבח את האצילים ולהאדיר בכך את מעמדם. עובדה זאת מראה את המעמד החברתי שנקשר לספורט.
גם ביוון העתיקה, שאירועי הספורט שבה נדמים כלקוחים מעולם תמים ומיופיף, הפכו המתחרים האתלטים לאמצעים פוליטיים, למגוייסי הפוליטיקה במאבקים הבינעירוניים. תופעות דומות מתחוללות בימי הביניים, כמו כל מה שכרוך בספורט האבירי (ה"טורניר" או ה"בוהורט"), ששרת היטב את המאבקים האישיים בין האצילים ואת היריבות הקלאסית של מלחמת האינווסטיטורה-הירושה: למלוכה או לכנסייה.
כאשר מדיניות האפרטהייד היה תקף בדרום אפריקה, ספורטאים רבים אימצו את הגישה המצפונית על פיה לא ישתתפו באירועי ספורט במדינה זו. יש המרגישים כי גישה זו תרמה לחיסול המדיניות הזו כאשר אחרים מרגישים כי הגישה האריכה וחיזקה את ההשפעות של מדיניות זו.
אוליפיאדת 1936 אשר נערכה בברלין היתה המחשה, כנראה יותר מזוהה כך במבט לאחור, בה האידאולוגיה המתפתחת באותו תקופה השתמשה באירוע על מנת לחזק ולהפיץ את עצמה בדרכי תעלומה.
בתולדות אירלנד, ספורט גלי היה מקושר ללאומניות תרבותית. גם עד אמצע שנות המאה ה-20, היה נאסר על אדם לשחק כדורגל גלי, הרלינג או ענף ספורט אחר המנוהל ע"י התאחדות האתלטיקה הגאלית (GAA), אם אותו אדם שיחק או תמך בכדורגל או משחק אחר ממוצא אנגלי. ההתאחדות המשיכה לאסור לשחק ראגבי באירועים גליים תחת חוק 42 השנוי במחלוקת, זאת למרות שמשחקים גליים שוחקו במגרשי הכדורגל וראגבי, בעיקר מחוץ לאירלנד. עד לאחרונה, תחת חוק 21, ההתאחדות אסרה לחברי האבטחה הבריטית ולחברי משטרת אלסטר המלכותית (RUC), הידועים כיום כמשטרת צפון אירלנד (PSNI), מלשחק משחקים גליים, אולם בעקבות הסכם יום צליבת ישו ב-1998, הוסרה בסופו של דבר האיסור.
לאומניות בכלליות ניכרת לעיתים קרובות בספורט, או בדיווחו: משתתפים מתחרים בקבוצות לאומיות או פרשנים ואוהדים יכולים לאמץ השקפה פרטיזנית. ישנם הרואים במגמות אלו ניגוד לעקרון תכונת הספורט על פי הוא מבוצע למען ההנאה של המשתתפים.
אמנות וספורט
לספורט קירבה רבה לאמנות. החלקה על הקרח וטאי צ'י, לדוגמה, הם ענפי ספורט בה המחזה הוא סוג של אמנות בעצמו: לצפות בפעילויות אלו מתקרב מאוד לחוויה המורגשת בזמן צפיה בבלט. כמו כן, ישנם פעילויות אחרות שקיים בהם אלמנטים של הספורט ואמנות בביצועם, כגון אמנות המשחק, התעמלות אמנותית, עיצוב הגוף, פרקור, יוגה, אימון סוסים וכדומה.
העובדה כי אמנות קרובה מאוד לספורט במצבים מסויימים, כנראה קשור לטיב הספורט. הגדרת הספורט לעיל מקדמת את הרעיון לפיה הפעילות נעשית לא רק בגלל המטרות הרגילות, כגון ריצה לא במטרה להגיע למקומות מסוימים, אלא ריצה לכשעצמו, ריצה בצורה הטובה ביותר האפשרית.
הגדרה זו דומה להשקפה המצויה של ערך אסתטי, הנחשב בעיני אחדים כמעל ומעבר לערך השימושי היוצא מהחפץ. כך, מכונית יפה ומשביעת רצון במיוחד היא אינה מכונית הנוסעת ממקום אחד לאחר בלבד, אלא גם מרשים אותנו עם חן, יציבות וכריזמה.
באופן זהה, עשייה ספוטיבית, כגון קפיצה, לא רק מרשים אותנו בגלל האפשרות להתחמק ממכשולים או לעבור נחלים, אלא גם מרשים אותנו בגלל היכולת, המיומנות והסגנון שאנו מציגים.
אמנות וספורט היו ככל הנראה מקושרים בצורה ברורה יותר בתקופת יוון העתיקה, כאשר התעמלות יצרה התפעלות, הערצה והערכה אסתטית למבנה הגוף, וכן גם מיומנות אותם המשתתפים הציגו. הקירבה של האמנות והספורט באותה תקופה נגלה לפי הטבע של משחקי האולימפיאדה אשר, כמו שראינו, היו חגיגה של הספורט והישגים אמנותיים, פיוט, פיסול ואדריכלות.
ראו גם
- ענפי ספורט
- רשימה של אירועי ספורט
- רשימה של ספורטאים
- חסות
- אימון
- ציוד ספורט
- פציעות ספורט
- שלשלת הזמן בספורט
- ספורט בקולנוע
- ספורט נכים
- ספורט נשים
- ספורט דמיוני
- ספורט אקסטרים
- אלימות בספורט
- ספורט בעולם: ספורט בישראל, ספורט בבריטניה, ספורט בארה"ב, ספורט בקנדה, ספורט בהודו
קישורים חיצוניים
- [http://www.education.gov.il משרד החינוך, תרבות וספורט] של ישראל
- [http://www.one.co.il/ One - אתר חדשות מקיף בנושא ספורט]
קטגוריה:ספורט
ja:スポーツ
ko:스포츠
ms:Sukan
simple:Sport
th:กีฬา
צילום
צילום הוא ענף באמנות ובתקשורת הגדרתו היא רישום באמצעות אור, "פוטוגרפיה" ביוונית (פוטו - אור, גרפיה - רישום).
מבוא
אור שעובר דרך התקן אופטי (עדשה) נרשם על גבי התקן רגיש אור. על-פי-רוב נעשה הצילום באמצעות מצלמה המנציחה את הדימוי על-גבי סרט צילום רגיש לאור ויוצרת תשליל "נגטיב" (בצילום הדיגיטלי, הוא נקלט על-ידי תא פוטואלקטרי רגיש לאור, המתרגם את איכויות האור והצבע לאותות חשמליים המומרים במצלמה לאותות דיגיטליים). המצלמות פועלות בדומה לעין האדם, על פי העיקרון האופטי של "הלשכה האפלה" - "קמרה אובסקורה" בלועזית. עם פיתוח סרט הצילום, נוצר תשליל ממנו ניתן להדפיס ולהגדיל תמונות.
הצלם מעביר את המסר שלו ואת תפיסתו החזותית, באמצעות תמונות אלו, כאשר הוא עושה שימוש במצלמה, בחומרי הצילום ובתהליך הצילום כמדיום. בצילום, בשונה מאומנויות פלסטיות אחרות כמו ציור או פיסול, נגיעת האמן הממשית בחומר ובתהליך מוגבלת. התהליך בבסיסו הוא אוטומטי ו"נעשה מעצמו" מפאת הישענותו על תופעות פיזיקליות אופטיות, כימיות וחשמליות.
ברם, השליטה במדיום ומגוון הבחירות שהצלם יכול לעשות מותירה כר נרחב לפעולה, ליצירה ולהטבעת רשמיו בדימוי הנוצר. דבר זה נעשה על-ידי אוסף נרחב של בחירות הנותרות בידיו והמנחות אותו בנוגע למה וכיצד לצלם, בחירות כגון: נושא הצילום, מאפייני החשיפה, המסגור או הקומפוזיציה, בחירת מועד התצלום, שליטה באיכויות האור והתאורה, שליטה במשתני התהליך הכימי, וכיום גם בעיבוד הדיגיטלי. השפעה נוספת אפשרית גם על-ידי הצבה ובימוי של סצינות הכוללות סידור מתוכנן של אובייקטים, אנשים ובעלי חיים.
ג'ורג' איסטמן מייסד חברת קודאק, באמצעות המצאותיו הרבות הפך את הצילום לתחום שניתן לעסוק בו תוך הוצאות כספיות סבירות וכך רבים הפכו לצלמים חובבים.
אחד התחומים הנרחבים של הצילום הוא בתחום האופנה.
מושגים בצילום
עומק שדה
עומק שדה הוא המרחק לפנים ומאחורי הנושא המצולם שבו התמונה תהיה בעלת חדות סבירה (ממוקדת). עומק שדה רדוד ואו צר כוונתו שחדותה של התמונה תהיה בטווח צר מסביב לנושא המצולם, ובטווחים קרובים או רחוקים יותר התמונה תהיה מטושטשת. עומק שדה זה מתאים למשל לצילום אומנותי שבו רוצים להבליט אובייקט אחד ולטשטש את היתר כמו גם לצילום פורטרט. עומק שדה רחב כוונתו שחדותה של התמונה תתפרס על טווח רחב של מרחק. עומק שדה כזה מתאים לצילום של נופים למשל.
חשיפה
חשיפה היא השליטה על כמות האור המגיעה לסרט הצילום ואו לחיישן האור הדיגיטלי. הסוד בצילום טוב הוא מידה מאוזנת של חשיפה לאור. יתר אור (חשיפת יתר) יגרום לסינוור של התמונה ו"השטחתה" ואילו חוסר אור (חשיפת חסר) יתן תמונה כהה שבה פרטים יאבדו.
שני מנגנונים שולטים על כמות האור הנכנסת. הצמצם (שפועל כמו האישון) וזמן החשיפה שקרויה מהירות התריס. מיפתח הצמצם נמדד באורך המוקד במ"מ חלקי מספר. (בין f/1.4 ל f/32) ואילו מהירות התריס נמדדת בעיקר בחלקי השניה (בין מספר שניות עד ל1/8000 שניה). ושניהם צריכים להיות ביחס הפוך אחד לשני. מיפתח צמצם גדול עם זמן חשיפה קטן (למשל מיפתח צמצם של 1.4 וזמן חשיפה של 1/1000 שניות), או מיפתח צמצם קטן עם זמן חשיפה גדול (למשל מיפתח צמצם של 18 וזמן חשיפה של 1/8 שניה).
צמצם סגור ומהירות תריס נמוכה, יתנו עומק שדה גבוה, המיועד לתמונות נוף. לעומת זאת צמצם פתוח ומהירות תריס גבוהה יתנו עומק שדה רדוד. מהירות תריס גבוהה מאוד (1/4000 שניה ומעלה), תקפיא את התמונה. צילום בלילה מחייב מהירות תריס נמוכה מאוד (של כמה שניות). בצילום במהירות תריס נמוכה מאוד יש להיעזר בחצובה, אחרת התמונה תהיה מטושטשת כתוצאה מתזוזות ורעידות של הצלם.
בצילום אנלוגי סרט הצילום קיים במגוון של רגישויות שונות הנמדדות ב ISO (בעבר השתמשו במונח ASA). לצילום באור חלש ילקח סרט צילום עם רגישות גבוהה. אבל זה איננו פתרון פלא, כי רגישות גבוהה גורמת לגרעיניות של התמונה.
דרך נוספת לצלם בתנאי ראות גרועים או בלילה היא באמצעות מבזק. הצילום עם מבזק אינו פשוט. והוא עלול לגרום לחשיפת יתר או חסר. לעיתים משתמשים במבזק צידי, שמדגיש צללים ונותן מימד של עומק לתמונה.
ברוב המצלמות כיום יש מנגנונים ממוחשבים של תוכניות צילום (סצנות). בכדי למנוע מהצלם החובב ואף המקצועי לחשב לבד את מיפתח הצמצם ומהירות התריס.
מיקוד
מיקוד של הצילום הוא כיוונון החדות של התמונה ביחס לאובייקט מסוים. תמונה לא ממוקדת תראה מטושטשת. לעיתים המיקוד יהיה על אובייקט מסויים במטרה להבליט אותו ולהתעלם משאר הפרטים שבתמונה. למצלמות יש מנגנון של מיקוד אוטומטי בחצי לחיצה על כפתור הצילום. עם זאת ניתן גם לכוון למיקוד ידני, כאשר רוצים לכוון את המיקוד של המצלמה, לעבר אובייקט מסויים שהמצלמה לא מצליחה למקד אוטומטית, או מסיבות אומנותיות.
זום
המונח זום מתיחס ליכולת העדשה לשנות את אורך המיקוד וכך לאפשר להתקרב ולהתרחק מהנושא המצולם מבלי להזיז את המצלמה. כך אפשר לצלם ממרחק אובייקטים ברורים ומפורטים, כאשר אין אפשרות להתקרב אליהם כמו למשל צילומי ציפורים וחיות. הצילום באמצעות זום פותח אפשרויות חדשות בצילום.
לגודל הזום יש חסרונות:
- יציבות - מעבר לגודל זום מסויים, התמונה תהיה מטושטשת אם המצלמה לא תונח על חצובה. (במצלמות אנלוגיות מעבר לגודל זום של 300מ"מ).
- גודל - עדשות זום גדולות ומסורבלות יותר מעדשות רגילות.
- מחיר - עדשות זום יקרות משמעותית מעדשות רגילות באורך מוקד נתון.
- מהירות - עדשות זום לרוב איטיות (מפתח צמצם מרבי קטן יותר) מעדשות בעלות אורך מוקד קבוע, וזאת עקב כמות רכיבים אופטיים גדול יותר שמצמצם את כמות האור המגיעה למצלמה.
במצלמות דיגיטליות, יש להתמקד רק בזום האופטי ולהתעלם מהזום הדיגיטלי, מכיוון שזהו זום מלאכותי שלא נותן מידע ויזואלי מפורט יותר, אלא עושה מניפולציה על התמונה, דבר שאפשר לעשותו בכל מחשב ביתי.
טיפים לצילום טוב
- כדאי להשתמש בתוכניות האוטומטיות של המצלמות, רק במקרה של חוסר ידע בצילום. צילום כזה גורם לצילום שטחי, ומאבד את האפשרויות של הבלטת הנושא, על ידי הקטנת עומק השדה וכדומה.
- כדאי לשלוט בטכניקות הצילום הבסיסיות:
- להימנע מרעידה על ידי החזקת המצלמה בצורה יציבה,
- שימוש במהירות תריס המתאימה למהירות התנועה של הנושא,
- שמירה על עומק השדה הרצוי על ידי שליטה במיפתח הצמצם,
- וחשיפה בכמות הנכונה על ידי מעקב אחרי מד האור.
- כדאי לשלב גם את הטכניקות הבאות:
- לדאוג שיהיה מקור אור (אמיתי או מלאכותי) מגבו של הצלם. כלל זה אינו כלל ברזל, ולפעמים יכול הצלם לרצות לצלם צלליות או ליצור אפקטים שונים אחרים.
- באור יום לצלם עם הגב לשמש, כך שהאובייקט יהיה מואר, אלא אם כן מצלמים בזריחה או בשקיעה. במקרה שמצלמים מול השמש, יש להפעיל את המבזק כדי להשוות את כמות האור הנופלת על הנושא עם כמות האור של הרקע.
- בחשיכה, כאשר נדרשת מהירות סגר נמוכה, יש לצלם על חצובה ושלט, כבל מאריך או טיימר.
- בצילום במהירות תריס הנמוכה מ1/60 שניה, יש צורך להשתמש בחצובה, בכדי לייצב את המצלמה.
- בצילום מעל אורך מוקד של 300 מ"מ, יש לבצע גם מעל חצובה ושלט, כי במרחק כזה התמונה רגישה לכל תזוזה. אפשרות אחרת היא להגדיל את מהירות התריס כך שמכפלת המהירות באורך המוקד תהיה שווה ל-1. במקרה של עדשת 300 מ"מ רצוי שמהירות התריס תהיה לפחות 1/300 של שניה.
- בצילום נוף מקובל לחלק, שליש שמים, שני שלישים ארץ. כלל השלישים נכון ברוב הצילומים, כאשר יש למקם את תחומי העניין של התמונה בקווים בדימיוניים שמחלקים את התמונה לשלישים.
- במצלמה ללא אפשרות כיוונון, רצוי לצלם ממרחק של לפחות 2.5 מטרים. כאשר רוצים צילום מקרוב יש להשתמש בעדשת מאקרו.
- התמונה צריכה לספר סיפור, ולא לשקף את המציאות השרירותית כפי שהיא קיימת
- חשוב להתמקד באובייקט אחד בלבד, ולא להכניס לתמונה מספר רב של עצמים באמצעות שימוש בכיוון נכון של המצלמה או בעומק שדה נמוך.
- כדאי להתמקד בזויות צילום לא שגרתיות, אך יש לבדוק כל מקרה לגופו.
- לצלם מראש תמונות רבות לכל עניין, באופן כזה שיהיה ניתן לברור את התמונות המוצלחות ולהשליך את השאר. (דבר שתקף במיוחד בצילום דיגיטלי).
ראו גם
- צילום דיגיטלי
- רזולוציה של צילום
- צילום פנורמי
- מעבדת צילום
- צילום קירליאני
- דיגיסקופיה
קישורים חיצוניים
- [http://cliki.site.co.il קליקי, ויקי לנושא צילום]
- [http://www.trekker.co.il/photography.htm צילום בזמן טיול]- טיפים בנושא צילום למטיילים
- [http://www.wildlife-photo.org צילום טבע ]
- [http://d-spot.co.il/ פורטל צילום דיגיטלי ישראלי]
- [http://www.anan.co.il/ אתר ישראלי לאיחסון תמונות]
קטגוריה:אמנות חזותית
-
ja:写真
th:การถ่ายภาพ
צנחןצנחן הוא חייל אשר מאומן לקפיצה ממטוס כשהוא מצוייד במצנח. תפקידו של הצנחן לנחות מאחורי קווי האויב ולהכות בו ביעילות בזכות אפקט ההפתעה. בשל העובדה שצנחנים המנותקים מהחלק הארי של צבאם סובלים מאספקה מוגבלת, התקפותיהם בדרך כלל קצרות ומהירות.
המדינה הראשונה שהקימה כח צנחנים הייתה איטליה שהקימה שני גדודים מוצנחים ב1927. שאר צבאות העולם ובמיוחד ברית המועצות וגרמניה הלכו בעקבותיה והקימו יחידות צנחנים לקראת מלחמת העולם השנייה.
הצניחה המבצעית הראשונה בוצעה ב9 באפריל 1940 ע"י כוחות גרמנים בזמן הפלישה לנורווגיה. צנחנים נטלו חלק חשוב גם במהלך הפלישה לנורמנדי.
בארץ הוקם כח הצנחנים הראשון מייד לאחר הקמת המדינה ונקרא גדוד 890. בהמשך הוקמה חטיבת הצנחנים ונוספו לה שלושה גדודים: גדוד חי'ר מוצנח 771, גדוד נח'ל מוצנח 88 הנח"ל המוצנח וגדוד חי'ר מוצנח ד'. בשנת 1956 גדוד 890 בפיקודו של רפאל איתן (רפול) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה והיחידה עד כה בתולדות צה"ל, כאשר צנח במעבר המיתלה בחצי האי סיני במהלך הפתיחה של מבצע סיני. הגדוד צנח עם הפלוגה המסייעת שלו, כולל שתי מרגמות, תחמושת וציוד נוסף.
קישורים חיצוניים
- על בית הספר לצניחה בצה'ל [http://www.202.org.il/Pages/chativa_202/school/school56.php ראה באתר הצנחנים]
- [http://www.202.org.il/Pages/chativa_202/chativa202.php חטיבת הצנחנים הראשונה היא חטיבה 202]
- תאור הקמת יחידות הצנחנים בצה'ל [http://www.202.org.il/index.php באתר הצנחנים בעשור הראשון]
Category:צבא
Category:מקצועות
המאה ה-15(המאה ה-14 - המאה ה-15 - המאה ה-16 - לוח אירועים בהיסטוריה)
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500.
ארועים
- הרנסנס משפיע על הפילוסופיה, המדע והאמנות, במיוחד באיטליה. שאר אירופה עדיין נמצאת עמוק בתוך ימי הביניים.
- המונרכים החדשים עולים לשלטון בצרפת, אנגליה, פורטוגל וספרד.
- הקרע הגדול בכנסיה הקתולית מסתיים ב-1417
- ייסודה ועלייתה של האימפריה האצטקית במקסיקו.
- ז'אן ד'ארק מובילה את הצרפתים לניצחון בקרב במסגרת מלחמת מאה השנים (ב-1429).
- הדוכסות של בורגונדיה הופכת לכוח מרכזי באירופה.
- קונסטנטינופול נופלת לידי האימפריה העותמאנית (ב-1453), והאימפריה כובשת עוד כמה מדינות בבלקן.
- יוהאן הוס עולה על המוקד.
- נוסדת האינקוויזיציה הספרדית
- גירוש ספרד - יהודי ספרד מגורשים מהממלכה ב-1492 אחרי הרקונקוויסטה וגל ההתעוררות הנוצרי.
- כריסטופר קולומבוס מגיע לאיים הקריביים בשנת 1492 ולדרום אמריקה בשנת 1498 ומכונן את האימפריה הספרדית.
- ואשקו דה גאמה משלים את המסע הימים להודו בשנת 1498
- פדרו אלוורס קבראל מגלה את ברזיל (ב-1500), ויוצר את הממלכה המאוחדת של פורטוגל וברזיל.
- הצי של ז'נג הא, אדמירל וחוקר, מפליג מסין לדרום מזרח אסיה, הודו, מזרח אפריקה ומצרים.
- הסולטנות של מלקה נוסדת. המלאים ממירים דתם לאיסלם.
- הוולופים מיסדים את האימפריה הג'ולופית.
אנשי שם
אמנים
- ליאונרדו דה וינצ'י, ממציא וצייר.
- פיליפו ברונלסקי, אדריכל, ממציא את הפרספקטיבה מנקודת מבט אחת. מוביל את החדשנות באדריכלות האיטלקית
מגלי ארצות
- כריסטופר קולומבוס מפליג לאמריקות מטעם ספרד.
- ואשקו דה גאמה מגיע להודו מפורטוגל, ובכך יוצר דרך חלופית ימית לדרך המשי.
מדינאים
- המלכה איסאבלה מקסטיליה ופרננסו השני מאראגון הופכים שליטי ספרד המאוחדת אחרי הכיבוש מחדש ומממנים את גילוי ארצות העולם החדש.
- מהמט השני שולטן האימפריה העותמאנית וכובש קונסטנטינופול
המצאות
- שריון לוחות
- האלברד (מוט-גרזן וכידון, אבי נשקי המוט)
- נשקי מוט
- התותחים הראשונים
שנים במאה ה-15
-
קטגוריה: היסטוריה כללית של ימה"ב
15
ja:15世紀
ko:15세기
th:คริสต์ศตวรรษที่ 15
מסוקמסוק הוא כלי טייס היוצר עילוי באמצעות סיבוב מדחף בעל להבים (רוטור). המסוק מסווג ככלי טייס מסוג "כנף סובבת", לעומת מטוס המסווג ככלי טייס מסוג "כנף קבועה". המילה הלועזית "הליקופטר" מורכבת מהמילים היווניות "הליקס" (ספירלה) ו"פטרון" (כנף). מקורה של המילה מסוק בשורש נ.ס.ק, שמשמעותו "עלה" בשפה הארמית.
הראשון שהגה את הרעיון לבניית מסוק היה ליאונרדו דה וינצ'י במאה ה-15, אך רק כעבור 500 שנים, לאחר המצאת המטוס בתחילת המאה ה-20 והתפתחות הטכנולוגית המתאימה, החלו להופיע אבות הטיפוס למסוק של ימינו ע"י חלוצי תעופה כמו לואי ברגו, פול קורנו ואיגור סיקורסקי שהיו הראשונים לבנות דגמי מסוקים נסיוניים.
כטיסה הנשלטת הראשונה במסוק נחשבת טיסתה של האנה רייץ' בשנת 1936 בברלין, גרמניה.
בהשוואה למטוסי כנף קבועה, מבנה המסוק מסובך בהרבה, הוא יקר יותר לקנייה ולתפעול, איטי יותר ובעל טווח טיסה קצר יותר. יתרונו הגדול של המסוק הוא יכולת התמרון הכמעט בלתי מוגבלת שלו במרחב. המסוק יכול לרחף מעל נקודה, לטוס לאחור ולצדדים, לתמרן במהירויות נמוכות מאוד המאפשרות טיסה בין עצמים וכמובן לנחות ולהמריא אנכית ממשטחי נחיתה מוגבלים.
יכולותיו המיוחדות של המסוק הביאו לניצולו למגוון שימושים, הן צבאיים והן אזרחיים ובהם הובלת אנשים וסחורות, חילוץ, שיטור ומשימות תקיפה.
יצירת עילוי
מטוס בעל כנף קבועה מתרומם לאויר באמצעות טיסה במהירות גבוהה, היוצרת זרימת אויר על הפרופיל האוירודינמי של הכנף שמביאה לתגובת נגד של הכנף הנקראת עילוי. המסוק משתמש בשיטה דומה אך במקום שכל כלי הטיס יזוז במהירות גבוהה כנגד האויר, רק להבי המסוק זזים בתווך האוירי ולמעשה משמשים ככנף מסתובבת.
הרוטור המסתובב אמנם יוצר עילוי המשמש לטיסה, אך הוא יוצר גם כח תגובה אשר שואף לסובב את גוף המסוק בכיוון ההפוך לכיוון תנועת הרוטור. הפתרון המקובל לבעיה זו הוא רוטור הזנב, רוטור קטן הניצב מאונך בקצה המסוק ויוצר כוח עילוי שמתנגד לשאיפת גוף המסוק להסתובב. בעזרת רוטור הזנב ניתן לשלוט על המסוק במישור הסבסוב ע"י הגדלת והקטנת העילוי שהוא מייצר.
פתרונות נוספים הם שימוש בשני רוטורים עיליים המסתובבים בכיוונים מנוגדים וכך כל רוטור מבטל את כח התגובה של האחר (כדוגמת הצ'יינוק האמריקאי או הקאמוב הרוסי) וכן שימוש בדחף המנוע לצורך הטיית הזנב לכיוון הרצוי.
ניהוג המסוק
כדי שכלי טייס יהיה שימושי, עליו להיות מסוגל לנוע בכל שלושת המישורים. במטוס בעל כנף קבועה יצירת תנועה כזו היא פשוטה: ההגאים, שהינם משטחים שונים בכנף ובזנב משנים את מצבם ע"י הטייס ויוצרים שינוי בזרימת האויר על הכנף שמשנה את מיקומה במרחב. במסוק, לעומת זאת, מהירות הטיסה לרוב נמוכה מכדי ששיטה זו תהיה יעילה.
לשליטה במישור הסבסוב ויצירת תנועה שמאלה וימינה משתמשים במסוק ברוטור הזנב. ע"י הגדלת והקטנת הכוח אותו הוא מייצר, קובע הרוטור את ההתנגדות לסבוב הרוטור הראשי ומנהג את המסוק במישור הסבסוב. לרוב נשלט רוטור הזנב באמצעות דוושות שאותן מפעיל הטייס בעזרת רגליו.
מלבד הדוושות ישנם במסוק עוד שני הגאים: קולקטיב (מוט שינוי פסיעה משותפת) וסטיק (מוט שינוי פסיעה מחזורית).
הקולקטיב משמש את הטייס לטפס ולהנמיך בתנועה אנכית. על ידי הגדלת זוית ההתקפה בכל להבי הרוטור הראשי, גדל את הסכום הכולל של העילוי הנוצר על ידי הלהבים - מה שגורם לטיפוס של המסוק אנכית כלפי מעלה.
כאשר כח העילוי גדול ממשקל המסוק - המסוק נוסק, כאשר כח העילוי קטן ממשקל המסוק - המסוק צולל וכאשר כח העילוי שווה למשקל המסוק הוא מרחף במקום.
הסטיק משנה את זויות ההתקפה של להבי רוטור ראשי כך שכל להב המגיעה לאזור מסויים מייצרת יותר עילוי מאשר הלהבים האחרות. תופעה זו גורמת ללהב המיצרת יותר עילוי "לטפס" גבוה יותר, וכך נצרת הטיה של מישור סיבוב הרוטור אשר משנה את מצב המסוק ומטה אותו לכיוון הרצוי. האפקט הנוצר הוא יכולת גלגול לצדדים או עלרוד
(הרמה והורדה של אף המסוק) מה שמאפשר ניהוג של המסוק ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה.
העלרוד והגלגול במסוק מושגים באמצעות שינוי זוית ההתקפה של להב הרוטור בחלק הסיבוב המתאים, לשינוי זוית גוף המסוק, כך ששקול הכוחות (כח משיכה וכח העילוי) יטה לכיוון הרצוי.
מסוקים צבאיים
בתחילת שנות ה 60 החל, שימוש נרחב במסוקים לצרכים צבאיים, בעיקר ע"י הכוחות האמריקאים במלחמת ויאטנם, בהתחלה לצרכי תובלה ופינוי פצועים, ואח"כ גם לצרכי סיור וסיוע לכוחות הקרקע. מסוקים צבאיים שכאלה היו חמושים במספר מקלעים צדדיים ולעיתים אף בכוורת רקטות או ב"מיניגאן".
התפיסה הרווחת עד אז היתה שראשית יש לפנות את הפצועים הקלים כיוון שסיכוייהם של הפצועים הקשים לשרוד נמוכים.
הכנסת המסוק למערך החילוץ שינתה לחלוטין את פני הדברים, והפצועים הקשים היו הראשונים שהועלו על מסוקי הפינוי.
בשנות ה 70 פותחו מסוקי תקיפה (באנגלית: Helicopter gunship) שיעודם העיקרי היה תקיפת מטרות קרקע וסיוע לכוחות החי"ר והשריון. מסוקים כאלה נשאו חימוש רב: בחרטום - תותח אוטומטי בקוטר 20 מ"מ ובכנפונים בצדדים - טילים וכוורות רקטות (בד"כ נ"ט). ככל שהתקדמה הטכנולוגיה החלו המסוקים גם לשאת אמצעי לוחמה אלקטרונית ומכ"ם. מסוקי תקיפה יכולים לשאת רק 2 אנשי צוות (טייס ואחראי מערכות נשק), למרות שבמקרי חירום הם מסוגלים לחלץ מספר חיילים נוספים.
מסוקים לשימוש צבאי נחלקים לשני סוגים - מסוקי קרב - הנושאים חימוש ומשמשים בעיקר למטרות סיוע לכוחות חי"ר ושיריון, ומסוקי סער - הנושאים ציוד, לוחמים, ואף כלי רכב, משמשים למשימות תובלה, חילוץ והצלה, וכמעט ואינם נושאים חימוש.
מסוקי קרב
כלי רכב
אירופה:
- יורוקופטר "טייגר" [http://en.wikipedia.org/wiki/Eurocopter_Tiger]
ארה"ב:
- קוברה AH-1 "צפע"
- אפאצ'י AH-64 "פתן" [http://en.wikipedia.org/wiki/AH-64_Apache]
- אפאצ'י לונגבו AH-64D "שרף"
צרפת:
- גאזל
רוסיה:
- מי-8
- מי-24 הינד
מסוקי סער
ארה"ב:
- יסעור CH-53
- ינשוף (בלק-הוק) UH-60
- אנפה UH-1
- סייפן Bell-206
- צ'יינוק CH-47 [http://en.wikipedia.org/wiki/CH-47_Chinook]
אירופה:
- יורוקופטר פנתר [http://en.wikipedia.org/wiki/Eurocopter_Panther]
קטגוריה:תחבורה
-
קטגוריה: המצאות
ja:ヘリコプター
ko:헬리콥터
המאה ה-20(המאה ה-19 - המאה ה-20 - המאה ה-21 - לוח אירועים בהיסטוריה)
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. היא המאה האחרונה של המילניום השני. נוח יותר לראות אותה כמאה הנכתבת בצורה 19xx, כלומר משנת 1900 ועד שנת 1999, וכך רואים אותה רבים.
במאה ה-20 חלו תמורות מרחיקות לכת בעולם, מבחינות מדיניות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות ומדעיות.
מלחמות העולם
שתי מלחמות העולם התרחשו במאה ה- 20 : מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) ומלחמת העולם השנייה (1939 - 1945).
במלחמות אלו נהרגו עשרות מליוני אזרחים וחיילים, נשפכו נהרות של דם, הוגדרו מחדש בכוח הזרוע מדינות, גבולותיהן, ושיטת הממשל בהן, במיוחד ביבשת אירופה שהיתה המקור והבמה הראשית למאבקים אלו אולם גם בכל שאר העולם.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה של יהודי אירופה.
התקפלות האימפריות והקמת המדינות החדשות
לאחר מלחמת העולם השנייה, נסוגו (או גורשו) מדינות אירופה ששלטו בשאר חלקי העולם מרוב מושבותיהן, דבר שהביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם. במקום האימפריות האירופיות, קמו מדינות חדשות רבות ברחבי העולם, ביניהן גם מדינת ישראל.
מאבק האידאולוגיות
במישור החברתי/כלכלי היתה המאה ה-20 במה למאבקים בקנה מידה עולמי בין האידאולוגיות המודרניות העיקריות: הליברליזם (האידאולוגיה השלטת בתחילת המאה ובסופה) הפשיזם והקומוניזם, מאבק שניטש לאורך רוב רובה של המאה.
ציונים עיקריים למאבק זה:
- הקמת רפובליקת וויימאר והדמוקרטיות החדשות במזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפרקותן במלחמת העולם השנייה.
- הקמת ברית המועצות (1917) והגוש הקומוניסטי והתפרקותם בתחילת שנות ה-90.
- הכרזת הרייך השלישי בגרמניה הנאצית (1931), עלית המיליטריזם היפני, עלית הפשיזם באיטליה ושאר המשטרים הפשיסטים, ונפילתם בסוף מלחמת העולם השנייה.
- עלית כוחה היחסי של ארצות הברית בעולם והקמת הדמוקרטיות העממיות
- המלחמה הקרה בין הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות לבין המדינות הדמוקרטיות בהנהגת ארצות הברית
התאגדות מדינית בינלאומית
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים במטרה לשמור על שלום העולם. ארגון זה הוחלף בארגון האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה, בה הוכיח את אי-יעילותו. ארגונים אלו הינם הארגונים הראשונים לאגד את רובה המוחלט של אוכלוסיית העולם.
פוסט מודרניזם
לקראת סוף המאה, עם קריסתה של הגירסה המזרח אירופית לקומוניזם והופעתם של תהליכי הגלובליזציה המהירה עברו המאבקים להיות יותר בין תרבויות ופחות בין אידיאולוגיות. תהליך זה הוביל לעידן המכונה עידן פוסט מודרני, ולצידו תפיסת עולם חדשה ושנויה במחלוקת- הפוסט מודרניזם.
התפתחויות במבנה הכלכלה
במהלך המאה ה-20 חלו שינויים רבים במבנה הכלכלה העולמית.
- עליתו ונפילתו של הגוש הקומוניסטי הביאה ליצירתה של כלכלה שיתופית רחבה שהיתה תקפה לגבי אוכלוסיה גדולה במיוחד.
- מאבקי עובדים רבים הביאו לשינויים במבנה הכלכלי של מדינות רבות, ולהקמתה של הסוציאל-דמוקרטיה.
- מדינות רבו | | |
