:: wikimiki.org ::

הרי האלפים

הרי האלפים

הרי האלפים הם רכס הרים במרכז אירופה, המתחילה באוסטריה במזרח, חוצה דרך סלובניה, איטליה, שוויץ, ליכטנשטיין וגרמניה ומגיעה עד צרפת במערב. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשאת לגובה של 4807 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג כל ימות השנה, ובעמקים בינהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה הוא באלפים, בינהם הפו, הריין והדנובה. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים. קטגוריה:רכסי הרים אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים אלפים als:Alpen ja:アルプス山脈 ko:알프스 산맥

אירופה

אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור. במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.

מקור השם

אסיה ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת ו\או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר. יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בלשונות השמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".

היסטוריה

לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בעידן האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו, שחזרו ושמרו על ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. המאה ה-15 חזתה גם בראשית הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל, ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, אסיה ואמריקה. המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסיה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחיה כתוצאה מההשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השניה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991), אירופה הייתה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, מה שתרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב7 בפברואר, 1992, הכולל כיום את רוב מדינות אירופה.

גאוגרפיה

1992 גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים מהווים סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ואפריקה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי, אולם איסלנד, השוכנת הרחק מאפריקה ומאסיה, נחשבת כחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה. בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה". כמעט כל מדינות אירופה חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן. הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופיים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא. בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.

מאפיינים פיסיים

אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הנם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח, שטח אירופה מתרחב עד הרי אורל. קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירנאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, ההולכים ומתרחבים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורווגיה. יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיסיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסנלד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד איסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הנם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים. הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיסיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.

מערכת אקולוגית

עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שחיו זה אלפי שנים לצד ציוויליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ 2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם. רוב החיות הגדולות באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, נצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני העידן הנאוליתי, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק בל יחושב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.

מדינות באירופה

זאב להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה: ¹ אזרבייג'ן וגרוזיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה. ² ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות. ³ רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז. ⁴ תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים. . ⁵ קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .

טריטוריות שאינן עצמאיות

הטריטוריות הרשומות להלן הנן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן בחזקת מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:
- אקרוטירי (בריטניה)
- דקליה (בריטניה)
- איי פארו (דנמרק)
- איי אולנד (פינלנד)
- גיברלטר (בריטניה)
- גרנסי (בריטניה)
- יאן מאיין (נורווגיה)
- ג'רסי (בריטניה)
- האי מאן (בריטניה)
- סוואלברד (נורווגיה) זוהי איננה רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.

אזורים באירופה

המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן: סוואלברד

מערב אירופה (אדום)

מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.

מרכז אירופה (תכלת)

המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא; סלובניה, קפריסין ומלטה.

מזרח אירופה (כתום)

בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלרוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גרוזיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.

צפון אירופה (סגול)

במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שוודיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.

דרום אירופה (ירוק)

"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (תורכיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה.

אסיה (ורוד)

שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, תורכיה, אזרבייג'ן, גרוזיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה. ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, ובעיקר מפני שהוקעה על ידי סביבתה הערבית-מוסלמית. כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים. בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול.

ראו גם

- גאוגרפיה פיסית - מונחים
- האיחוד האירופי
- אירו
- הפרלמנט האירופי

קישורים חיצוניים

- [http://web.inter.nl.net/users/Paul.Treanor/which.europe.html מהי אירופה?]
- [http://europa.eu.int/ אתר האיחוד האירופי]
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/security.html עתידן הבטחוני של מעצמות אירופה]
- [http://www.sheppardsoftware.com/country_europe_G2_drag-drop.html משחק - מדינות אירופה] קטגוריה:גאוגרפיה קטגוריה:יבשות
- als:Europa ja:ヨーロッパ ko:유럽 ms:Eropah roa-rup:Evropa simple:Europe th:ทวีปยุโรป zh-min-nan:Europa

אוסטריה

רפובליקת אוסטריה (גרמנית: Republik Österreich) היא פדרציה המאגדת תשע מדינות במרכז אירופה. היא גובלת בליכטנשטיין ושוויץ במערב, איטליה וסלובקיה בדרום, הונגריה וסלובקיה במזרח וגרמניה וצ'כיה בצפון.

היסטוריה

כ-1,000 שנים לפני הספירה ישבו בה שבטים איליריים ואח"כ שבטים קלטיים. במאה ה-1 לפני הספירה חילקו הרומאים את הארץ הזאת לשלוש פרובינציות. לאחר התפוררות האימפריה הרומית חדרו לארץ שבטים סלאביים ושבטים גרמאניים. ב-800 לפנה"ס הוקמה "רוזנות הספר המזרחי" על ידי קרל הגדול וזהו מקור השם "אוסטריה" (בגרמנית: Österreich, "ממלכת המזרח"). בהמשך פלשו ההונגרים לשטחיה, והובסו ע"י הקיסר אוטו הראשון במאה ה-10. בית הבסבורג עלה לשלטון במאה ה-13 במקום בית באבנבורג. מלכי בית זה צירפו לשטחם את טריאסטה ואיחדו את המדינה כדי לאפשר למדינה גישה אל הים התיכון. בתחילת המאה ה-16 הדפו האוסטרים מצור עות'מני על בירת וינה. במאה ה-17 השתתפה אוסטריה במלחמת 30 השנה, נלחמה ברפורמציה, והחזירה את הדת הקתולית. למזלם הם הצליחו להדוף את האימפריה העותמאנית שהגיעה עד שערי וינה. באותה מאה החלה אוסטריה להגדיל את שטחיה וכוחותיה, וכבשה את שלזיה, בוהמיה, טרנסילווניה והונגריה. במחצית השניה של המאה ה-18 קיבלה את גליציה בחלוקת פולין. מריה תרזה ובנה יוזף השני הנהיגו משטר אבסולוטי נאור שבו שמו דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה. אוסטריה לקחה חלק במלחמות נפוליון שלאחריהם אירחה את קונגרס וינה. הנסיך מטרניך היה האישיות המרכזית בממלכה עד 1848. לאחר דיכוי מהפכת 1848 עלה על הכס הקיסר פרנץ יוזף הראשון ובימיו הוקמה "ממלכת אוסטריה הונגריה", שהפסיקה להתקיים בתום מלחמת העולם הראשונה. בעקבות חוזה סן ז'רמין חזרה אוסטריה להיות מדינה עצמית ושטחה צומצם מאוד. בשנת 1920 היתה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית. היא סבלה מצוקה כלכלית ומאבקים סוציאל דמוקרטיים רבים, שכתוצאה מהם פיזר הקאנצלר אנגלברט דולפוס את הפרלמנט והפך למעשה לדיקטטור. בשנת 1934 נרצח דולפוס ע"י קושרים נאצים. כל הנסיונות למנוע את התרפותה וסיפוחה לגרמניה הנאצית נכשלו, ובשנת 1938 סיפח אדולף היטלר את אוסטריה במהלך שנודע כאנשלוס. לאורך כל שנות מלחמת העולם השניה היתה אוסטריה חלק אינטגרלי מגרמניה ואף הצמיחה חלק נכבד ממנהיגי המשטר הנאצי. לאחר תבוסת גרמניה בתום המלחמה חולקה אוסטריה ל-4 אזורים שעליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון הבטיח להישאר ניטראלי בנושא השטחים האירופאים, ניטראליות שנמשכה לאורך שנות המלחמה הקרה.

פוליטיקה

צורת השלטון במדינה היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית והנשיא נבחר בבחירות ישירות ואינו רשאי לכהן יותר מ 2 תקופות. בפרלמנט ישנם 2 בתים והם המועצה הלאומית והמועצה הפדרלית. ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא מתוך המפלגה הגדולה ביותר שנמצחת בבחירות.

יחסים עם ישראל

לרוב התקימו יחסים תקינים בין ישראל לאוסטריה. המדינה שימשה כתחנת מעבר ליהודים שיצאו מברית המועצות, בפורומים לאומים תמכה בישראל. אוסטריה גם מיבאת מישראל כמויות גדולות של פרי הדר. ההרעה ביחסי המדינות החלה לאחר שראש הממשלה האוסטרי הכיר בישות הפלסטינית וביאסר ערפאת כמנהיגה, במהלך הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

כלכלה

התעשייה האוסטרית תופסת מקום מרכזי בכלכלה האוסטרית. המוצרים העיקריים בתעשיית המדינה הם טקסטיל, כימיקלים, מתכות, מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה, מוצרי ברזל ופלדה, דשנים, מכונות, מוצרי עץ שונים, נייר, מלט וסוכר. התיירות ,לאוסטריה מגיעים כ20 מיליון תיירים בשנה, ויצוא העץ מהווים מקור חשוב למטבע הזר. החקלאות באוסטריה למרות שלוקחת חלק קטן בכלכלת המדינה היא מספקת את צורכי האוכלוסייה. באוסטריה הגידולי העיקריים הם תפוחי אדמה, גפנים, סלק, בקר, דגנים וחזירים. אוסטריה עצמה היא ארץ בעלת אוצרות טבע שונים המדינה כורה מרבצי עופרת, כסף, נחושת, אבץ, מגנזיום, מלח, ברזל, גז, גבס, אלומיניום ופחם.

חלוקה פדרלית

על פי החוקה של המדינה, אוסטריה היא רפובליקה פדרלית, להלן רשימה של המדינות הפדרליות המרכיבות אותה:

גאוגרפיה

פחם מבחינה גאוגרפית אוסטריה נמצאת במרכז יבשת אירופה, כשהיא גובלת בצפון בצ'כיה וגרמניה, במזרח בסלובקיה ובהונגריה, בדרום בסלובניה ובאיטליה, ובמערב בשוויץ ובליכטנשטיין. לאוסטריה אין מוצא לים. אורכה של אוסטריה ממערב למזרח הוא 560 קילומטרים.

דמוגרפיה

האוכלוסיה במדינה עולה על 8 מיליון איש כאשר צפיפות האוכלוסייה באוסטריה עומדת על 97 נפש לקמ"ר. מתוך כלל האוכלוסיה כ-64% חיים בשטחים עירוניים. רובם של התושבים הם אוסטרים דוברי גרמנית אך קיימים גם מיעוטים סלובנים, קרואטים, הונגרים, צ'כים ואחרים. כ-12% מתושבי אוסטריה הינם בעלי אזרחות זרה, שיעור הגבוה מזה שבגרמניה, למשל. נתון זה מפתיע אנשים רבים, שכן גרמניה ידועה כמדינת הגירה (ואכן מתגורר בה מספר המהגרים הגדול מבכל מדינות אירופה - 7 מיליון) ואילו אוסטריה נתפסת כמדינה הומוגנית למדי. רובם של הזרים באוסטריה מתגוררים בווינה. אזורים רבים במדינה, במיוחד אזורי הכפר, הומוגניים לחלוטין. מבחינה דתית, כ-70% מהתושבים הם נוצרים קתולים; רק כ-5% הינם פרוטסטנטים. באוסטריה מעט מוסלמים ויהודים (ראו להלן). וינה, בירת המדינה, הינה עיר ראשה קלאסית:
- כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה,
- העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה מווינה פי 7,
- וינה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה.

יהודים

לפי האגדה הייתה ממלכה יהודית באוסטריה שכונתה בשם יודאיספטן בשטח אוסטריה של היום עוד לפני שהאזור תועד תיעוד היסטורי. יש להניח שהיהודים הגיעו לחבל ארץ זה עם הרומאים אולם העדות הקדומה ביותר ליהודים היא מהמאה ה-10. בימי הביניים הם ישבו בעיקר בעיר הבירה וינה וסביבותיה. יש עדות שעוד בשנת 1204 היה שם בית כנסת. במאה ה-13 היתה אוסטריה מרכז תורני חשוב לגרמניה ולארצות הסלביות המערביות באמצע המאה העניקו הדוכסים שמשלו באזור זכויות יתר ליהודים. למרות שהכנסיה עודדה אנטישמיות, הקהילה היהודית שגשגה ולכן גם האנטישמיות כלפיה ופרעות נערכו בה, הם הואשמו בחילול לחם קדוש ומצבם הדרדר עד שבשנת 1920 העלו למוקד 270 מהאוכלוסיה היהודית והשאר גורשו, באותה תקופה נקראה אוסטריה בפי היהודים "ארץ הדמים". לאחר זמן רב החלה הקהילה היהודית להתחדש באוסטריה ושוב החלה לפרוח. בתקופת הקונטר-רפורמאציה היהודים סבלו מגזרות שונות ובמאה ה-18 נחקקו חוקים שהגבילו את מספרם במדינה ואחד החוקים הוא שרק לבן הבכור מותר לשאת אישה. בשנת 1803 חיו באוסטריה 332 משפחות יהודיות, וכ-87,000 ברחבי האמפריה ההאבסבורגית. האנטישמיות התפשטה בתחילת המאה ה-19 ובזמן פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה היו בה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם ניספו בשואה. ב-1983 היו באסטריה 7,500 יהודים רשומים ו-4,000 לא רשומים בתור יהודים.

תרבות

לאוסטריה תרבות עשירה ומגוונת. בארץ תשע מכללות לאמנות, ואוניברסיטאות אחדות. במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 וינה, הבירה האוסטרית, הייתה המרכז התרבותי והמוזיקלי של העולם. הקומפוזיטורים הגדולים של המוזיקה הקלאסית כמו מוצרט, ברהמס, היידן, בטהובן ושוברט פעלו בה בזמן זה, ועדיין תוססת באוסטריה המסורת המוזיקלית בימינו. לאוסטריה מסורת ארכיטקטונית עשירה, הבולטת בייחוד בערים כוינה וזלצבורג.

ראו גם

- קאנצלר אוסטריה קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Österreich fiu-vro:Austria ja:オーストリア ko:오스트리아 ms:Austria simple:Austria th:ประเทศออสเตรีย zh-min-nan:Tang-kok

סלובניה

רפובליקת סלובניה (בסלובנית: Republika Slovenija) היא רפובליקה בדרום מרכז אירופה. המדינה גובלת עם איטליה במערב, אוסטריה בצפון, הים האדריאטי בדרום מערב, קרואטיה בדרום ובמזרח והונגריה בצפון מזרח.

היסטוריה

הסלובנים הראשונים הגיעו לאזור סלובניה במאה השישית לספירה. בתחילת המאה התשיעית כבשו את השטח שבטים גרמאנים. החל מהמאה ה-13 היתה סלובניה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. במאה ה-19 היו הסלובנים פזורים בין מחוזות שונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאורעות "אביב העמים" של 1848 הם פתחו במאבק למען איחוד פוליטי ולאומי במסגרת מדינה סלובנית אחת. הסלובנים מימשו שאיפה זו רק ב-1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, עם הקמתה של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שכונתה לימים "יוגוסלביה". במלחמת העולם השנייה נכבשה סלובניה על-ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בסלובניה תנועת התנגדות לאומית, שבראשה עמדו מנהיגים קומוניסטים. בתום המלחמה הפכה סלובניה למדינה חברה בפדרציה של יוגוסלביה הקומוניסטית, ובמסגרת זו נהנתה ממידה גדולה של אוטונומיה כלכלית ותרבותית. ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה, וב-1990 אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה. צבא יוגוסלביה פלש אמנם לשטחה, אבל בהתערבות האו"ם פסקה הלחימה כעבור ימים אחדים. ב-1992 הכיר האיחוד האירופי בעצמאותה של סלובניה. באותה שנה התקיימו בה בחירות דמוקרטיות, וכנשיא המדינה נבחר מילאן קוצ'אן.

פוליטיקה

כלכלה

גאוגרפיה

דמוגרפיה

קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
- als:Slowenien fiu-vro:Sloveeniä ja:スロベニア ko:슬로베니아 ms:Slovenia th:ประเทศสโลวีเนีย zh-min-nan:Slovenia

שוויץ

שווייץ (או שוויצריה) היא מדינה הממוקמת במרכז אירופה (בגרמנית Die Schweiz; בצרפתית La Suisse; באיטלקית Svizzera; ברומאנש Svizra; באנגלית Switzerland). היא גובלת בגרמניה, בצרפת, באיטליה, באוסטריה ובליכטנשטיין. למדינה יש מסורת ארוכת שנים של ניטראליות פוליטית וצבאית יחד עם שיתוף פעולה בינלאומי חזק ולכן היא הבית הטבעי של ארגונים בינלאומים רבים. שווייץ היא איחוד של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) דוברי שפות שונות. לפיכך, יש לה ארבע שפות רשמיות, אחת מהן, רומאנש (שפה הקרובה לאיטלקית), משמשת שפה רשמית רק בשווייץ. מטבעות, בולים ומסמכים רשמיים אחרים, נושאים את שם המדינה בלטינית: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica).

היסטוריה

תחילתה של שווייץ ב"ברית הנצחית", מסמך חוזי שנחתם ב1 באוגוסט 1291 שקבע את יחסי הגומלין בין שלוש הקנטונים הראשונים (אורי, שוויץ ואונטרוולדן), גרעין הקונפדרציה. התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של בית הבסבורג. בשנת 1315 נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי בקרב מורגרטן. עד 1798 היתה שווייץ קונפדרציה של מדיניות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כבשו כוחות צרפתים של המהפיכה הצרפתית את המדינה. בשנת 1815 נחתם בציריך "הסכם פדראלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונטראלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני. ב-1848 קבעה שווייץ לעצמה חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדיניות למדינה פדראלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני), שבירתה היא ברן. חוקת 1848 ולאחריה חוקת 1874 ו1891 הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, זכויות הקיימות עד היום, אף שהוכנסו בהן תיקונים רבים, כעת דנים בנוסח החוקה החדשה. בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הניטרליות שלה ולא אחזה בנשק. באותן שנים נוראות הגישה שווייץ סעד לאלפי נרדפים ודגלה הפך לסמל של חירות וכיבוד זכויות האדם. ב-1974 הוסכם להקים עוד קנטון - ברן. רק ב-2002 הפכה שווייץ להיות חברה מלאה באו"ם

פוליטיקה

שווייץ היא רפובליקה קונפדרטיבית ובה 26 קנטונים בעלי אוטונומיה נרחבת. הרשות המחוקקת העליונה היא "אסיפת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -
- מועצת המדינות הקנטונים, ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים לארבע שנים.
- "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים מהקטנים במספר יחסי לגודל האוכלוסיה בכל אחד מהקנטונים. לכל קנטון וחצי קנטון ציר אחד לפחות. הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת "מועצת הברית" והיא מונה 7 חברים. בראש הממשלה עומד נשיא הברית הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אסיפת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא למעשה ראש המדינה.

הקנטונים

שוויץ היא מדינה פדרלית המחולקת ל-26 קנטונים המשמשים כמדינות בדומה למדינות ארה"ב. מבחינה היסטורית עד אמצע המאה ה-19 כל קנטון בעשר הקונפדרציות היה מדינה עצמאית בפני עצמה בעלת גבולות, צבא עצמאי ומטבע יחודי. המבנה הפדרלי הנוכחי נוצר בעקבות חוקת 1848. כל קנטון שווייצי מחולק למספר רשויות מוניציפליות. בסך הכל, 26 הקנטונים של שווייץ מוחלקים ל-2,889 רשויות מוניציפליות שונות.

גאוגרפיה

המאה ה-19 שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. שכנותיה הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח - אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. היא משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה. שווייץ היא ארץ הבנויה הרים וגבעות. יותר ממחצית שטחה גבוה מ-1,000 מ'. אפשר להבחין בשלושה אזורים הררים הנמשכים מדרום-מערב לצפון-מזרח: הרי היורה, ארץ הביניים והרי האלפים. כמו כן היא גם אחת ממדינות אירופה העשירות ביותר במים, יש בה כ1550 ימות קטנות וגדולות ונחלים רבים. בין אפיקי המים הרבים הזורמים בשווייץ רק שלושה יכולים להיחשב כנהרות גדולים - האר, הריין והרון. המים הרבים והטופוגרפיה המגוונת הפכו את שווייץ לבית גידול עשיר ומגוון לצמחים שונים, בעיקר ביערות מסוגים שונים כמו - יערות אלונים, אשורים, אשוחים ועוד.

כלכלה

מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה. מסיבה זו הקימה שווייץ תעשיה מפותחת ביותר. למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשיה והכלכלה. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן המהפכה התעשייתית מבלי לחוות את פגעי זיהום האוויר שהיא הביאה לשאר העולם. המוצרים השווייציים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שבינהם השעונים, האולרים ואף השוקולד השווייצי. שני ענפים מרכזיים נוספים בכלכלה השוויצרית הם הבנקאות והביטוח. תודות לניטרליות התמידית שלה, ולאמינות והדייקנות שקנתה לעצמה המערכות הפיננסיות השווייציות זוכות לאמון בעולם כולו והמערכת הבנקאית השוויצרית מגלגלת סכומי עתק - בלי כל פרופורציה לגודלה של הארץ.

דמוגרפיה

חלוקתה של שווייץ לנופים משתקפת גם בהתפרסות האוכלוסייה. מאוכלסים ביותר הם קנטוניי הערים, ובמיוחד אלה שמסביב לבזל, לז'נבה ולציריך. אפשר לראות, שככל שהגובה עולה, הולכת ופוחתתת צפיפות האוכלוסייה. בהרי היורה הצפיפות בינונית, ואילו קנטוני האלפים מאוכלסים בדלילות רבה. הצפיפות גוברת במקומות שבהם משתרעים העמקים הגדולים אל תוך הרי האלפים. ההגירה של התושבים ממרחב האלפים והרי יורה אל ארץ הביניים היא שמגדילה את תהליך ההתיישבות. דבר זה כרוך גם בשינוי מבנה התעסוקה: כוחות העבודה, שעיקר עיסוקם היה בחקלאות, הופכים לעיסוקים בתעשיה מודרנית. מכיוון שמערכת החינוך כפופה להשגחת הקנטונים ישנם הבדלים בהיצע של בתי ספר המקצועיים והגבוהים. אי האפשרות להשתלם באורח מספק גורם אף הוא כיום לכך שחבלי ארץ מסוימים התרוקנו כמעט לחלוטין ולהתרכזות האוכלוסייה בחבלים אחרים. העקירות התכופות בתוך הארץ מגבירות את התבוללות אוכלוסיית שוויץ מבחינת מוצא, הלשון והדת. כ-75% מאכלוסיית שווייץ הם דוברי גרמנית. את ניבי הגרמנית השווייצית מדברים בשווייץ התיכונה, וכן בצפון הארץ ובצפון מזרחה. חלקה של הצרפתית, המדוברת במערב שווייץ ובדרום מערב, מסתכם ב-19%, וחלקה של האיטלקית - בכ-4%. באחדים מעמקי גרובידן מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש), והיא אף הוכרה ב-1938 כשפה לאומית הרביעית של שווייץ. כמעט כל תושבי שווייץ דוברים לפחות שתיים משפות המדינה. בכדי למנוע סרבול או העדפת אחת השפות, השם המצוין על כל בוליה של שוויץ הוא הלווטיה (Helvetia), שמה הקדום של המדינה בלטינית. גם זוג האותיות המהווה את קוד המדינה - CH (בסיומות של כתובות אינטרנט או על-גבי לוחיות רישוי של כלי רכב, למשל) הוא גירסה נוספת של השם הלטיני של המדינה, Confoederatio Helvetica, "הקונפדרציה ההלווטית". הזרים מהווים כרבע מכלל המועסקים בתעסוקה מלאה וכ-%15 של כלל אוכלוסית המגורים. המחסור בכוחות העבודה מקומיים הוא הסיבה העיקרית לזרימת הזרים לשוויץ. כדי למנוע עלייה נוספת במספר הזרים שוקדת המועצה הפדרלית להפחית ממספר העובדים הזרים או לפחות לייצב אותו.

היהודים

ראשית התיישבות היהודים בשווייץ היא ככל הנראה מראשיתה של המאה ה13. במאה ה15 גורשו היהודים משווייץ וישיבתם הותרה שנית רק בראשית המאה ה17. ב-1850 גברה ההגירה בעיקר מגרמניה, וממזרח אירופה. ב-1897 התקיים בבאזל שבשווייץ הקונגרס הציוני הראשון ורבים מן הקונגרסים הציוניים שבאו בעקבותיו נערכו גם הם בעריה השונות של שווייץ. כיום חיים בשווייץ כ21,000 יהודים, רובם בציריך, באזל וז'נבה.

שונות

# נוף טבעי בשפע. # אוצרות מים רבים היכולים לשמש לייצור אנרגיה חשמלית. # הניטראליות העקיבה של שווייץ, שאיפשרה לה עד כה לשמור, תוך כדי הימנעות מנזקי מלחמה ומהריסותיה, על שלמות מערך הייצור שלה. כתוצאה מהבטחון הכספי והכלכלי, משקיעים אנשי עסקים, חברות ומפעלים זרים לרוב את הונם במפעלים שווייצים ומפקידים את כספם בבנקים השווייצים. באופן זה הופכת הארץ ל"אוצרה" של אירופה, אשר אליו זורמים שנה בשנה סכומים גדולים. השטח החקלאי המצומצם מעובד בשיטה אינטנסיבית ע"י מיכון מקסימלי, במקום שאין העיבוד החקלאי כדאי או אפשרי, מפרישים את השטח למרעה ומנצלים אותו לגידול בקר מגזע מובחר (הפרות השווייציות מפורסמות למדי). בשווייץ בתי ספר רבים, אולפנים ומוסדות חינוך בתחום הטכניקה, המסחר והמלונאות, המוציאים שנה-שנה אלפי בוגרים בעלי מומחיות גבוהה. התעשייה השווייצית אינה שואפת לייצור בכמות רבה, אלא מרכזת את מאמציה בייצור הדורש מומחיות ודיוק. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה
- als:Schweiz ja:スイス ko:스위스 ms:Switzerland simple:Switzerland th:ประเทศสวิตเซอร์แลนด์ zh-min-nan:Sūi-se

ליכטנשטיין

נסיכות ליכטנשטיין (בגרמנית: Fürstentum Liechtenstein) היא מדינה מוקפת יבשה אשר ממוקמת במרכז אירופה. ליכטנשטיין גובלת עם 2 מדינות בלבד - עם שוויץ במערב ועם אוסטריה במזרח.

היסטוריה

נסיכות ליכטנשטיין נקראת על שם שושלת ליכטנשטיין, במקור בעלי "טירת ליכטנשטיין" שבאוסטריה התחתית (מדרום לוינה) מאז המאה ה-12. משפחת ליכטנשטיין רכשה על פני השנים אדמות רבות, בעיקר בשטחי מדינות אוסטריה וצ'כיה של היום. צ'כיה בתחילת המאה ה-18 רכשה את שטחי מחוזות שלנברג ו-ואדוז שבעמק הריין, אשר הוכרו על ידי הקיסר קארל ה-6 כ"נסיכות" במסגרת האימפריה הרומית הקדושה, שנקראה על שם בעליה. הרכישה בוצעה כדי לבסס מעמד פוליטי, אך בפועל כף רגלם של נסיכי בית ליכטנשטיין לא דרכה בנסיכותם במשך דורות, והם המשיכו להתגורר בוינה. ב-1806, בעקבות התפוררות האימפריה הרומית הקדושה, הוכרה נסיכות ליכטנשטיין כמדינה ריבונית. במשך שנים מספר היתה כבושה תחת צרפת של נפוליון, ואח"כ היתה חלק מהקונפדרציה הגרמנית. עם התפרקות הקונפדרציה הכריזה ליכטנשטיין על ניטראליות, אשר נשמרה במשך שתי מלחמות העולם. עד מלחמת העולם הראשונה היתה קשורה כלכלית בטבורה לאוסטריה, אך מצבה הכלכלי הקשה של אוסטריה בעקבות המלחמה הביא את ליכטנשטיין להיקשר כלכלית לשוויץ השכנה. הניטראליות והקשר עם שוויץ אפשרו לנסיכות לעבור בשקט יחסי את שנות מלחמת העולם השניה, שלאחריהן זכתה לפריחה כלכלית.

פוליטיקה

ליכטנשטיין היא דמוקרטיה פרלמנטרית שבראשה עומד נסיך (בגרמנית: "Fürst"). הפרלמנט מונה 25 נציגים נבחרים. לנסיך יש סמכויות ביצועיות, מעל מעבר למקובל במונרכיות חוקתיות אירופיות, כולל הסמכות לפזר את הממשלה (המונה ראש ממשלה ו-4 שרים). כמו-כן יש לו הסמכות לאשר מינויים משפטיים ולהטיל וטו על חקיקה. למרות החריגה מעיקרון הפרדת הרשויות, אישרו תושבי הנסיכות ברוב מוחץ מתן סמכויות נרחבות אלה לנסיך במשאל עם שנערך במרץ 2003, לאחר שהנסיך הנס אדם השני התריע שאי-אישורן יגרור את פרישתו והפיכת הנסיכות לרפובליקה.

כלכלה

למרות שיטחה המצומצם ודלות אוצרות הטבע שבה, כלכלת ליכטנשטיין פורחת ותושביה נהנים מרמת חיים מהגבוהות בעולם. שיעור האבטלה בה הוא הנמוך ביותר מבין הכלכלות האירופיות, ועמד בסוף 2004 על כ-2.2%. נסיך ליכטנשטיין נחשב אחד מראשי המדינה העשירים בעולם, והונו האישי נאמד בכ-2 מיליארד דולר. ליכטנשטיין אינה חלק מהאיחוד האירופי וגוש האירו. יש לה הסכם ברית מכס עם שוויץ, והמטבע המשמש בה הוא הפרנק השוויצרי. מגזר השרותים הפיננסיים הוא הדומיננטי ביותר בכלכלתה. חוקים גמישים לרישום חברות ומס חברות מהנמוכים בעולם הפך את ליכטנשטיין למקלט מס מועדף - למעלה מ-70,000 חברות זרות (יותר מכפליים מאוכלוסיית המדינה) נרשמו בה נומינלית כמטה פעולתן ואחראיות לכ-30% מהכנסות המדינה.

גאוגרפיה

מקלט מס הנסיכות ממוקמת בעמק הריין שבהרי האלפים, על הגדה המזרחית של נהר הריין המהווה למעשה את גבולה המערבי (עם שוויץ). ממזרח היא גובלת באוסטריה. פני השטח הרריים, במיוחד בחלק המזרחי, עם הפיסגה הגבוהה ביותר בגובה 2,600 מטר. ליכטנשטיין היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם אוזבקיסטן) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים.

דמוגרפיה

ליכטנשטיין היא המדינה הרביעית הכי קטנה באירופה אחרי קריית הוותיקן, מונקו וסן מרינו. שליש מאוכלוסייתה המקומית מורכבת מזרים, בעיקר גרמנים, אוסטרים ושוויצרים. השפה הרשמית במדינה היא השפה הגרמנית למרות שרבים מדברים בניב גרמני. מבחינה דתית כ-76% מהאוכלוסיה הם קתולים, 7% הם פרוטסטנטים, ו - 4% הם מוסלמים. מלבד הנסיך, האיש המפורסם ביותר במדינה הוא הנני ונזל, ממוצא גרמני, אשר זכה בשני תארים אולימפיים בשנת 1980 בסקי אלפיני.

קישורים חיצוניים

- [http://www.liechtenstein.li/en/ ליכטנשטיין הדיגיטלית] - האתר הרשמי של המדינה (אנגלית). קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה
- als:Liechtenstein fiu-vro:Liechtenstein ja:リヒテンシュタイン ko:리히텐슈타인 ms:Liechtenstein simple:Liechtenstein th:ประเทศลิกเตนสไตน์ zh-min-nan:Liechtenstein

גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המעצמות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשוויץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, במה שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה. גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות (Länder). היא לא התקיימה כמדינת לאום מאוחדת עד 1871, אף שהתרבות והשפה הגרמנית עתיקות הרבה יותר. במשך קרוב למילניום, ועד 1806, הייתה גרמניה בבחינת מקבץ מדינות אוטונומיות למדי, במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. בין 1815 ל-1867 התאגדו המדינות הגרמניות בקונפדרציה רופפת. תחת שרביטו של אוטו פון ביסמרק, המדינה הגרמנית המאוחדת תועשה במהרה ורשמה זינוק כלכלי מדהים בהיקפו, ואולם נסיונותיה להשיג מעמד של מעצמה אירופית מן הדרג הראשון הגיעו לקיצם עם תבוסתה במלחמת העולם הראשונה. הסנקציות והקנסות שספגה גרמניה מבעלות הברית לאחר המלחמה הובילו במידה רבה לעלייתו של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, אשר סחפו בסופו של דבר את מדינתם (ואת שאר העולם) למלחמת העולם השניה. גרמניה הובסה בשנית ונכבשה על ידי בעלות הברית, ואולם לנוכח המלחמה הקרה התפצלה המדינה למערב גרמניה הפרו-מערבית ולמזרח גרמניה הנתמכת על ידי הסובייטים. בנפול הקומוניזם והגוש המזרחי, התאחדו שתי הגרמניות תחת הרפובליקה הפדרלית בשנת 1990, אם כי השוני בין מזרח ומערב, כמו גם אבטלה כרונית וצמיחה כלכלית איטית, מוסיפים להקשות על המדינה. כלכלתה של גרמניה היא השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית ויפן, והיא ידועה בתעשיות הברזל, הפלדה, המיכון והרכב שלה. גרמניה היא מעמודי התווך של האיחוד האירופי, בהיותה אחת ממייסדות הארגון כמו גם החברה בעלת האוכלוסיה הגדולה ביותר. המדינה חברה גם בארגון האו"ם, ברית נאט"ו ובקבוצת השמונה.

היסטוריה

אף שהשפה הגרמנית ותחושת ה"גרמניות" קיימות כבר יותר מאלף שנים, המדינה הידועה כיום כגרמניה אוחד כמדינת-לאום מודרנית רק בשנת 1871, עם כינון האימפריה הגרמנית ביוזמתה של המדינה הדומיננטית דאז, ממלכת פרוסיה. מקרל הגדול ועד לאימפריה הגרמנית: 1871-800. הרייך הראשון - אשר התפרסם לאורך רוב שנות קיומו בתור האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית - הוקם עם חלוקת האימפריה הקרולינגית בשנת 843. לאורך התקופה עמד הרייך בסימן פיצול מתמשך של המדינות המרכיבות אותו, עד לקריסתו המוחלטת. בימי הביניים, ברית הנזה הייתה מכשיר מרכזי שבאמצעותו נפוצה ההשפעה הגרמנית בצפון אירופה. ב-1530, הרפורמציה הפרוטסטנטית יצרה פלג דתי נפרד שהיה לדת המדינה במדינות גרמניות רבות. הדבר הביא לקרע ולמאבקים דתיים בתוך גרמניה, שעמדו ביסוד מלחמת שלושים השנה (1618). לאחר המלחמה הייתה גרמניה חלשה ומפולגת מתמיד; המדינה לא יכלה להתנגד למלחמות הנפוליאוניות, שבמהלכן נכבש הרייך וקרס (1806). גם התמוטטותה של האימפריה הנפוליאונית לא השיבה את הרייך לחיים, ותחתיו הוקמה קונפדרציה גרמנית רופפת. קונפדרציה גרמנית קונפדרציה גרמנית האימפריה הגרמנית: 1918-1871. הרייך השני, או האימפריה הגרמנית, הוקם בורסאי ב-18 בינואר, 1871, לאחר התבוסה הצרפתית במלחמה הפרנקו-פרוסית. אוסטריה, בתורה, לא נכללה באיחוד זה ומעורבותה בעניינים הגרמניים פסקה לאחר תבוסתה במלחמה האוסטרו-פרוסית. באחדה את מגוון המדינות הגרמניות, הייתה האימפריה למדינת-הלאום הגרמנית הראשונה בהיסטוריה. כמעצמה, האימפריה הגרמנית החלה להקים קולוניות באפריקה. שנות התשעים של המאה ה-19 עמדו בסימן ראשיתו של מירוץ חימוש מול בריטניה. מלחמת העולם הראשונה: 1918-1914. במלחמת העולם הראשונה, לחמה האימפריה הגרמנית לצד האימפריה האוסטרו-הונגרית בעיקר נגד צרפת, בריטניה והאימפריה הרוסית. בחזית המערבית המלחמה קיבלה אופי נייח עם קרבות עקובים מדם, ואילו במזרח לא התרחשו ניצחונות מכריעים. רוסיה נכנעה לגרמנים לאחר המהפכה הרוסית (1917); ואולם לאחר שנכנסה ארצות הברית למעגל הלחימה עוד באותה שנה,